Blog Post
כך תזהו שפועל בכם דפוס חשיבה
אופיר ברנשטם • מרץ 30, 2020
מזהים את הדפוס ועושים את 'העבודה' כדי לשנות אותו
אתם הולכים לסופר וממלאים את העגלה שלכם במוצרים מרשימת הקניות (ואולי קצת מעבר לה). מחליטים שהגיע הזמן לסיים את הקניות שלכם ומתקדמים לכיוון הקופות. מרחוק אתם מנסים לראות איזה קופה פנויה יותר ודוחפים במלוא הכוח את העגלה המלאה שלכם. בזמן שאתם רצים אל עבר הקופה הריקה אתם קולטים עוד קונה מאושר שדוחף את העגלה הענקית שלו בדיוק אל אותה הקופה. בלי לשים לב, אתם מרגישים מתח קטן (או גדול), אולי עולים בכם רגשות ומחשבות תחרותיים, לחץ מצטבר בגוף ואתם מוכנים ודרוכים כדי לנצח במרוץ נגד היריב שמולכם. כל הסיטואציה רוויה במתח ובמחשבות כמו: "הוא עוקף אותי", "אין לי מזל", "אני אתקע בסופר יותר משרציתי" והן מעוררות רגשות ותחושות בכל הגוף שלכם.
סיטואציה פשוטה שלכאורה נראית קטנה וחסרת משמעות אבל אם נעצור ונתבונן בה נגלה שהיא עוררה בנו מתח ותחושות שלא ממש רצינו להרגיש. למה זה קורה? למה אתם מרגישים שאתם צריכים לעלות על מדי לוחם בכל פעם שיש סיכוי שמישהו יעקוף אתכם בתור? אתם יכולים לתרץ את זה ולומר ש: "יש לנו תרבות דורסנית", "כל אחד דואג לעצמו", "למה שאצא פראייר" ולהפנות אצבע מאשימה לאחר או לתרבות הישראלית שלנו. אבל לא משנה לאן נפנה את האשמה, אנחנו אלו שבאותו הרגע מרגישים את הלחץ והמחנק בגרון בסיטואציות דומות. אז למה זה באמת קורה? יכול להיות שפועל בכם דפוס חשיבה שלא ידעתם שיש לכם בכלל כי הייתם עסוקים בהפניית האשמה על הסיטואציה. לא עצרתם לבדוק מה הסיטואציה באה לעורר בכם או אפילו ללמד אתכם.
איך תזהו שפועל בכם דפוס חשיבה?
א. איך זה מרגיש?
הדרך הקצרה ביותר לזהות את זה טמון במה שאתם מרגישים באותו הרגע. קל לזהות מתי אנחנו מתוחים או לחוצים, זה לא מרגיש טוב כל כך ואנחנו יודעים לזהות את זה. אבל מה בא לפני הרגש? מה בעצם מייצר אותו עוד לפני שאנחנו חווים אותו בצורה של מתח וכיווץ? מחשבה.
לפי שיטת 'העבודה' של ביירון קייטי
המודל הוא כזה: פרשנות של אירוע – מחשבה – רגש – פעולה. אם ניקח את הדוגמא מהסופר זה יראה ככה: זיהינו שהוא עומד לעקוף אותי (פרשנות של האירוע) – חשבנו שאין מצב שנצא פראיירים או חשבנו על עצמנו תקועים מאחורי עגלה ענקית של קניות בקופה – עלו בנו רגשות של מתח, פחד וחוסר נחת (רגש) – דחפנו את העגלה מהר יותר ואם לא הספקנו אז אולי האשמנו ותקפנו את עצמנו ואת הקונה שלפנינו (פעולה).
ב. כמה פעמים זה קורה לכם?
תחשבו רגע עם עצמכם. כמה פעמים בחיים שלכם את חווים מתחים מסיטואציות דומות? אתם יודעים שפועל דפוס חשיבה כשזה חוזר בחיים שלכם שוב ושוב במצבים שונים לאורך הזמן. דפוס חשיבה הוא נתיב חשיבה פיסי במוח שלכם. המוח כל כך יעיל ומנסה לחסוך משאבים יקרים, אז הוא יוצר נתיב עצבי קבוע שגורם לכם להגיב שוב ושוב באותה הצורה.
יש מספר דפוסי חשיבה
שמשותפים לכולנו. אם אתם רוצים לזהות אותם, בידקו את עצמכם לפי התגובות שלכם בסיטואציות דומות.
במקרה של הדוגמא בסופר, יכול להיות שופעלים שם מספר דפוסים:
1. הכול או כלום
– חשיבה אבסולוטית שרואה רק אפשרות אחת לתוצאה רצוייה. ברגע שהוא עוקף אותי בתור, הפסדתי את הכל ואני נכנס לסחרור של מחשבות ומתח לא רצוי
2. פרסונליזציה
– כשאתם לוקחים על עצמכם אחריות על דברים שמעבר לשליטה שלכם. על עצם העובדה שבמציאות, הקונה האחר הגיע לפניכם לקופה ו"עקף" אתכם בתור.
3. לקפוץ למסקנות
– ניבוי העתיד כשאתם חושבים שאתם יודעים מה יקרה בעתיד, איך תרגישו ואיך יראה הערב שלכם כתוצאה מהאירוע.
4. פילטר מנטלי
– מעין ראיית מנהרה שבגללה אנחנו יכולים להבחין רק בחלק ממה שקורה ולהתעלם מכל השאר. כך אנחנו מצליחים להבחין ולראות רק את הצדדים השליליים ושוכחים מהחיוביים.
איך משנים את הדפוס?
לא משנה איזה דפוס פעל בכם, השלב הראשון הוא להיות מודע לו. ככל שהחשיבה האוטומטית שלנו תקבל מודעות, כך היא פחות תשפיע עלינו או תכתיב את התגובות שלנו בזמן האמת. אבל מאחר ודפוס חשיבה מקבל ביטוי פיסי עיצבי במוח, נדרשת פעולה של לימוד מחדש ויצירת נתיבים חדשים שיקדמו ויתמכו בתגובה הרצוייה יותר במצבים דומים.
שיטת 'העבודה' של ביירון קייטי היא כלי שיכול לעשות את זה. כשאנחנו יושבים לעשות את 'העבודה'
על אירוע כמו זה שקרה בסופר, אנחנו מתחילים מתחילים לאט לאט לשנות את הדפוסים שמפעילים אותנו. זה קורה בעזרת זיהוי המחשבות שלנו, כתיבה שלהם על דף. עצם המודעות למחשבות שמעוררות בנו מתח, כבר עושה הבדל גדול. ובשלב השני 'חקירה' של המחשבות שאלו בעזרת ארבע השאלות וההיפוכים. בעזרת התהליך הפשוט הזה, אנחנו מגמישים את החשיבה שלנו, מלמדים את עצמנו דרך פעולה אחר שמיטיב איתנו ובעזרת חזרתיות ותרגול, משנים את הנתיבים העצביים ובכך את דפוסי החשיבה שלנו.
מוכנים לעשות את העבודה?
אולי יעניין אותך לקרוא
מאמר על שבעה צעדים שבונים הערכה עצמית ובטחון עצמי גבוהים יותר ומאוזנים. במאמר תמצאו כלים כמו זיהוי מחשבות שליליות, חמלה עצמית, חקירה של מחשבות, דירוג מחשבות חוסמות פעולה ותוכנית פעולה. הכלים מבוססים על הקורס הדיגיטלי בשם 7 הצעדים להערכה עצמית
הימנעות בגלל הערכה עצמית נמוכה גוררים ליותר הימנעות, דיכאון ופגיעה בערך העצמי שלך. איך לצאת מהמעגל האכזרי של ההימנעות וההערכה העצמית הנמוכה במספר צעדים פשוטים.
בסופו של דבר, אנחנו חיים בחברה שמקדשת הישגים, דימוי גוף בלתי אפשרי והצלחות מסחררות.
אנחנו רק בני אדם וחשוב לנו להיות אוהבים ומוערכים כמו כל אחד אחר. זה טבעי, אנושי ואנחנו זכאים לזה מלידה. לא כולנו קיבלנו את ההבנה הזאת בילדות וההשוואות החברתיות שאנחנו חשופים אליהם היום רק מעמיקים את הפער. חשוב שנדע להיות ביקורתיים כלפי המסרים התרבותיים האלה כדי שנזכור שהערך העצמי שלנו לא נקבע על המשקל שלנו או הלוק הכי טרנדי או על פי השבחים והביצועים שלנו.