במאמר הקודם דיברנו על התפקיד החשוב שיש לדפוסי החשיבה שלנו ואיך הם חלק בלתי נפרד מהאבולוציה שלנו. הם הדרך שבה אנחנו מסיקים מסקנות לגבי עצמנו, הסביבה שלנו. ראינו גם שאנחנו לא תמיד עושים החלטות שקולות והגיוניות בגלל ההטיות האלה. קחו לדוגמא את ההטייה 'הכללה מוגזמת', כשאנחנו מסיקים מסקנה מחוויה שלילית אחת או כמה בחיים שלנו וצובעים את מציאת על פיה (תפסתי את הפרטנר שלי מסתיר משהו ממני, אני עלול לתפוס אותו כלא אמין, שקרן ולפקפק בכל מה שיוצא לו מהפה)
שבעה מחקרים שנערכו באוניברסיטת 'ניו יורק' בשיתוף אוניברסיטת 'קרנגי מלון' שרצו לבדוק איך ציפייה שישי לנו על העתיד יכולה לעצב לנו את הזיכרון. באחד המחקרים, הם חשפו 30 סטודנטים לרעש של שואב אבק במשך 40 שניות. לאחר מכן נאמר לחצי מהנבדקים שהם יאלצו לשמוע את הרעש של השואב שוב ולחצי השני נאמר שהמבדק הסתיים. כשהנבדקים התבקשו לדרג כמה החוייה הייתה מעצבנת, הסטודנטים שציפו לשמוע את הרעש של השואב שוב, דירגו את החוייה כמעצבנת יותר משאר הנבדקים שמבחינתם הניסוי הסתיים.
היה ניתן להסיק מהמחקרים שאנחנו נוטים לזכור אירועים קשים כגרועים יותר משהיו במציאות, כדי שבפעם הבאה כשניתקל בהם, הם יהיו פחות מכאיבים או מציקים ממה שציפינו. כלומר, אנחנו מגדילים בצורה לא מודעת את החוייה הקשה כדי שבעתיד נסבול ממנה פחות.
מחקרים רבים בנושא סוברים שההטיות השליליות שלנו מתחילות כבר בגיל הינקות. עד גיל שנה, תשומת הלב של תינוקות נוטה יותר לזהות הבעות פנים וטון דיבור חיוביים. כל זה מתחיל להשתנות לקראת גיל שנה.
מבדקים הראו לקראת הגיל הזה המוח של התינוק מגיב לגירויים שליליים בצורה יותר ניכרת. עדויות נוספות מראות שההטיות השליליות אצל תינוקות מתחילות כבר בגיל שלושה חודשים.
מחקר בתחום הנוירולוגיה גילה שמתקיימת פעילות נוירולוגית גדולה יותר במוח כשאנחנו נחשפים לגירוי שלילי מאשר גירוי חיובי. באחד המחקרים שנערכו ע"י הפסיכולוג ג'ון קקויפו, הוצגו לנבדקים תמונות חיוביות, נייטרליות ושליליות. לאחר מכן החוקרים ניתחו את הפעילות החשמלית שנירשמה במוחות הנבדקים ומצאו שהתמונות השליליות יצרו תגובה חזקה ורחבה יותר במוח מאשר התמונות הנייטרליות והחיוביות.
מאחר ומידע שלילי גורם לתגובות באיזורים הקריטיים של המוח שאחראים על עיבוד המידע, ההתנהגות והגישה שלנו מושפעים הרבה יותר ע"י חדשות רעות, חוויות ומידע שלילי.
למרות שאנחנו כבר לא צריכים לדאוג למגוון רחב של סכנות בשביל לשרוד בדומה לאבות הקדמוניים שלנו, להטיות השליליות שלנו יש תפקיד מפתח בתפקודי המוח שלנו. את התוצאות האלה נחווה בכמה תחומים עיקריים בחיים שלנו: מערכות יחסים, קבלת החלטות והדרך שבה נפרש ונתפוס אנשים אחרים.
ההטיות השליליות שלנו יכולות להשפיע עמוקות על מערכות היחסים שלנו. אנחנו עלולים לצפות לגרוע מכל מאחרים, בעיקר כשמדובר על מערכת יחסים קרובה ואינטימית.
לדוגמא, אנחנו נצפה לתגובה שלילית מהפרטנר שלנו וניכנס לשיחה בהתגוננות יתר מה שיוביל לוויכוח וחוסר ותקשורת לקויה. כשמדובר במערכות יחסים חשוב לזכור שלמילים השליליות שלנו יש משקל כבד יותר לעומת החיוביות. להיות מודעים לנטייה שלנו להיתפס על השלילי ולהבין שמדובר בחוויה אנושית כוללת, יכולה לרכך מעט את התגובה ולחפש דרכים נוספות שיעזרו לנו לראות את הצד השני ביותר חמלה ולהפסיק לצפות לגרוע מכל.
להטיות השליליות שלנו יש השפעה רבה על תהליך קבלת ההחלטות שלנו. זוכי פרס נובל כהנמן וטוורסקי גילו במחקר שלהם על קבלת החלטות, שאנשים שמים משקל כבד יותר על היבטים שליליים מאשר חיוביים. הנטייה להגדיל את השלילי, יכולה מאוד להשפיע על הבחירות שלנו והסיכונים שנהיה מוכנים לקחת בחיים. כשניתן לאנשים הזדמנות שווה להרוויח כסף או להפסיד אותו, הסיכון שכרוך בהפסד נוטה להישאר יותר בתודעה שלהם. אנחנו לרוב מפחדים מהתוצאות השליליות יותר מהפוטנציאל להרוויח, למרות ששניהם זהים בדוגמא הזו.
מאוד קשה לשנות את הרושם הראשוני שיש לאנשים עלינו. אני זוכר שבבית הספר היסודי, אחת המורות שהרגע הוציאה אותי מהכיתה לחדר מהנהלת אמרה לי בכעס "מאוד קשה לשנות רושם ראשוני". אני לא אשכח את הפחד שעלה בי וכמה חרדתי לדעת שהיא תמיד תחשוב שאני ילד רע.
כשאנחנו יוצרים את הרושם הראשוני על אנשים, אנחנו נוטים להתמקד יותר בהיבטים השליליים שלהם. ניסוי מעניין הראה שאם יתנו לנו אפשרות לדרג אנשים רק בעזרת 'טוב' או 'רע', הדירוג 'רע' יקבל הרבה יותר קולות לעומת ה 'טוב'
ראינו שלחשיבה השלילית שלנו יכולה להיות השפעה גדולה על מערכות היחסים שלנו, על הדרך שניצר רושם ראשוני על אנשים ועל הדרך שנחווה את המציאות שלנו. אבל, לחשיבה שלילית שלנו יש גם השפעה על הבריאות הנפשית שלנו. הנה מספר דרכים שיעזרו לכם להתגבר עליה.
שימו לב למחשבות השליליות ולדיבור הפנימי השלילי שאתם מנהלים עם עצמכם. כשקורה משהו אולי תשימו לב שאתם שופטים את עצמכם ואומרים לעצמכם 'לא הייתי צריך לעשות את זה' לדוגמא. הדיבור השלילי שיש לכם על עצמכם, מעצב את הדרך שאתם חושבים על עצמכם ועל אנשים אחרים. במקום לומר לעצמכם 'לא הייתי אמור לעשות את זה' נסו לומר לעצמכם 'אני אלמד בפעם הבאה לא לעשות את זה, זה שיעור חשוב בשבילי'
אם אתם מזהים את הדפוסים השליליים שלכם, שמים לב שאתם ממוקדים יותר בהיבטים השליליים במערכות היחסים שלכם, The Work (שיטת 'העבודה') של ביירון קייטי, מחברת רב המכר 'לאהוב את מה שיש' תיתן לכם את הכלים בדיוק בשביל לעבוד עם זה.
'העבודה' של ביירון קייטי נעזרת במספר דרכים להצפת אותן מחשבות שליליות, כדי שבאמת נוכל לשים לב לדפוסים שלנו ובעזרת תהליך שנקרא 'חקירה' (Inquiry), היא עוזרת לנו להעמיק ולהבין את הסיבות והתוצאות הפנימיות שגורמות לנו להמשיך ולהיצמד לסיפור השלילי. לבסוף היא נותנת לנו זווית ראייה הפוכה, שונה ממה שהאמנו בתחילת התהליך ומתירה את הקשרים בעדינות עד שאנחנו מאבדים אחיזה במחשבות השליליות שלנו.
מאחר והנטייה שלנו לזכור אירועים שליליים גדולה יותר, לוקח יותר זמן להפנים ולזכור חוויות חיוביות. חשוב מאוד לתת יותר תשומת לדברים החיוביים בחיים שלנו. זה דורש מאיתנו מאמץ מכוון יותר והשקעת זמן ואנרגיה מנטלית. כשקורה משהו שאתם מגדירים חיובי בחיים שלכם, עצרו רגע, השתהו עליו ונגנו אותו שוב ושוב בדמיון שלכם, תרשו לעצמכם לחוות את הרגשות שהוא מביא איתו. נהלו יומן של חוויות חיוביות ותעדו כל רגע חיובי, לא משנה כמה קטן, בפרטי פרטים בכל סוף יום.
