הרבה מאיתנו רואים ביטחון עצמי בתור תכונה מולדת או משהו שצריך לקדם בעזרת חשיבה חיובית ואישור חיצוני. בטח שמעתם עצות כמו fake it till you make it, תחשוב טוב יהיה טוב ועוד כל מיני סיפורים שמתבססים על סיפורי הצלחה והשוואות לאחרים.

התרבות הפופולרית (סדרות, סרטים, רשתות חברתיות) מפארים ביטחון עצמי גבוה ומקשרות אותו להצלחה, משיכה וקבלה חברתית. ככה התפתחה אצלנו האמונה שביטחון עצמי זה משהו שאו יש לך אותו או שאין לך אותו ורק עם הגישה הנכונה כמה טריקים אפשר לתקן את המחסור בביטחון העצמי.

גישות פסיכולוגיות

מבחינה היסטורית, הפסיכולוגיה התייחסה לביטחון עצמי מנקודת מבט יותר ממוקדת והתפתחותית. תיאוריות מוקדמות, כמו אלו שהוצעו על ידי אלפרד אדלר, הדגישו את החשיבות של להתגבר על תחושות נחיתות ולפתח תחושת יכולת באמצעות קשרים חברתיים והישגים ממשיים. הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT) פיתח עוד את הרעיונות האלה והציע שביטחון עצמי נבנה על ידי איתגור דפוסי מחשבה שליליים ובהתמודדות הדרגתית עם פחדים ואתגרים. תיאוריות פסיכודינמיות (פרויד) הציעו לחקור את האופן שבו חוויות ילדות מוקדמות ותהליכים לא מודעים משפיעים על דימוי עצמי וערך עצמי.

תובנות חדשות מגובות מחקר קליני

מחקרים פסיכולוגיים עכשוויים הרחיבו את ההבנה שלנו לגבי ביטחון עצמי והם מדגישים את תוך התפקיד של חמלה עצמית וקשיבות (מיינדפולנס). חמלה עצמית, כפי שנחקרה על ידי קריסטין נף ואחרים, כוללים יחס אדיב ומבין כלפי עצמך בזמנים של כישלון או קושי, במקום ביקורת עצמית קשה. הגישה אומרת שביטחון עצמי הוא עמיד יותר כשהוא מבוסס על ראיה עצמית חומלת ומציאותית, ולא על שיפור עצמי בלתי פוסק או אישורים חיצוניים.

קשיבות (מיינדפולנס) היא עוד גישה שכוללת טיפוח מודעות להווה וקבלה על ידי התמקדות בהווה במקום שקיעה בכישלונות עבר או חרדות מהעתיד. בדרך הזו אפשר לפתח נקודת מבט מאוזנת ופחות שיפוטית כלפי עצמנו על ידי אימון תודעתי קצר של כמה דקות ביום. עם הזמן מתפתחת עמדה לא-תגובתית שמאפשרת קבלה עצמית גבוהה יותר וצורה יציבה יותר של ביטחון עצמי.

תרפיית קבלה ומחוייבות (ACT): העצמי כהקשר

תרפיית קבלה ומחוייבות (ACT) מציג את המושג "עצמי כהקשר", שמבחין בין העצמי החווה לבין העצמי המתבונן. נקודת מבט שמעודדת אנשים לראות את עצמם כנפרדים מהחשבות והרגשות שלהם ומטפחת תחושת עצמי עקבית ויציבה ללא קשר להצלחות או כישלונות זמניים. על ידי אימוץ נקודת מבט רחבה יותר של העצמי, אנשים יכולים לבנות ביטחון שלא תלוי בתוצאות ספציפיות, אלא מבוסס במקום זאת על תחושה של ערך עצמי והבנה עצמית.

רשתות חברתיות וביטחון עצמי אמיתי

רשתות חברתיות השפיעו באופן מהותי על תפיסות של ביטחון עצמי, ולרוב מקדמות דימויים לא מציאותיים  של הצלחה ואושר. חשיפה תדירה לגרסאות "מושלמות" של חיי האחרים יכולה להוביל להשוואות מזיקות ולתחושה מעוותת של ערך עצמי. נוצר לחץ להציג דימוי מושלם ברשת שיכול לפגוע בביטחון עצמי אמיתי, ולהפוך אותנו לתלויים בלייקים ואישור חיצוני יותר מאשר בקבלה עצמית אמיתית.

ביטחון עצמי אמיתי, על פי גישות פסיכולוגיות עכשוויות, כולל שילוב של חמלה עצמית, קשיבות והבנת העצמי כהקשר. זה לא קשור בהשגת דימוי מושלם או מחשבה חיובית רציפה, אלא לקבלת עצמך עם כל הליקויים והפגמים ואימוץ גישה חומלת ומציאותית לצמיחה אישית. על ידי התמקדות בערכים פנימיים ותרגול חמלה עצמית, נוכל לפתח צורה עמידה ואותנטית יותר של ביטחון עצמי שפחות מושפעת מלחצים חיצוניים והשוואות. לא מציאותיות.

בקורס הדיגיטלי '7 הצעדים להערכה עצמית', תמצאו את כל הכלים שמבוססים על התובנות הכי חדשניות שיעזרו לכם לבנות הערכה ובטחון עצמי מאוזנים ובריאים יותר!

כנסו לכאן, הוא במחיר השקה עכשיו :)