Blog Post

מפת הקנאה: למה אנחנו מקנאים ומה אפשר לעשות עם זה

אופיר ברנשטם • אוג׳ 03, 2021

על תחרותיות, השוואתיות וחוסר פרגון

למה אנחנו מקנאים? קרה לכם שרציתם משהו שאין לכם? אולי ראיתם מישהו שאתם תופסים ממנו מגיע לאיזה הישג , אם זה בפייסבוק או באינסטגרם או אפילו בחדשות הערב והרגשתם קטנים, חסרי משמעות או חסרי מסוגלות אפילו? 

קשה שלא לקנא היום
אנחנו חשופים לכל כך הרבה מידע ברשתות החברתיות וחיים בתרבות שפע שמקדמת את האדרת האני, הישגיות והצלחה. עוד בתחילת החיים של הילדים שלנו אנחנו שמים אותם במסגרות שמכוונות להישגים, שמכינות אותם לעולם "האמיתי" שבו אין רחמים יש מספרים והוכחות. 

אם קיבלת 100 במבחן, אתה ילד טוב, אם קיבלת מעל 700 בפסיכומטרי, אתה יכול להתקבל ללימודים, וזה לא נגמר שם. אתה מגיע ללימודים ומבין שאלו שעברו את מסכת התנאים לקבלה, הגיעו כי הם יודעים לשחק את המשחק התחרותי והתחרות רק מתחילה מהרף החדש הזה. ואז אתם מגיעים לעבודה חדשה וצריכים להוכיח את עצמכם שוב: אם קיבלתם מילה טובה מהבוס, אתם עובדים טובים, אם קיבלתם העלאה (ציון טוב במבחן) אז אתם ראויים וכן הלאה. 

אנחנו עוברים את החיים בחוויה של השוואה וחוסר ערך וכורעים תחת הנטל העצום הזה של להיות מישהו אחר. משם קל מאוד ליפול להשוואתיות, הערכה עצמית ירודה, קנאה ועוד כל מיני מחשבות לא מקדמות שתוקעות אותנו בחיים. 

גרוע בחשבון

אני זוכר שבתור ילד התקשיתי מאוד עם חשבון. עכשיו, בתור ילד להורים שעלו מברית המועצות, לא לדעת חשבון כמו שצריך זה "ביג נו נו". אני זוכר שזה מאוד הפריע לאמא שלי. אני, הילד החכם שלה מתקשה בלוח הכפל, לא מצליח לזכור ונתקע. זה הגיע למצב שאמא שלי רצתה לראות במו עיניה מה קורה לי בשיעורי חשבון בבית הספר וישבה איתי במבחן בחשבון בכיתה ג'.


תתארו לכם רגע את הסיטואציה הזאת? ילד מפוחד ומבולבל שלא רוצה לאכזב את אמא שלו עכשיו, נמצא במלכוד כפול כי היא יושבת שם משגיחה כדי לראות איפה הילד שלה נכשל. חוויה לא נעימה שמלווה אותי עד היום.

יש לי קושי עם כל מה שקשור לחישוב ומספרים ובכל פעם שאני צריך לחשב משהו, אני נבהל קצת ולוקח לי יותר זמן מהאדם הממוצע להגיע לפתרון. או שאני פשוט אני מוציא מחשבון :)


אז כן, יש לנו הרבה סיבות להיות בתחרות שמולידה חוסר בטחון וקנאה.

אבל מה קורה שהקנאה והתחרותיות הזו פוגעים בנו?

מונעים מאתנו להתמודד עם מצבים שהחיים מזמנים לנו או לפספס הזדמנויות בחיים?

מה קורה כשהיא שתקת אותנו?


כולם מקנאים, זה טבוע בנו עוד בתור ילדים. וזה מסתכם ב'אני רוצה את מה שיש לו או לה'.
אבל הקנאה בפני עצמה היא לא בעיה, אמרנו זה רגש טבעי.

הבעיה מתחילה בשיפוטים והלקאה העצמית שבאים אחריה.

כשאנחנו לא יודעים לקבל ולהתמודד עם זה באותו הרגע, כמעט בצורה אוטומטית יעלו בנו הקולות שאומרים לנו למה לאותו אדם יש את מה שאנחנו רוצים ובעיקר למה לנו אין.



קינאה במקום העבודה

באחת מפגישות האימון סיפר לי מתאמן על רגשי נחיתות שהוא חווה במקום העבודה.

הוא שיתף איתי סיטואציה ספציפית שבה הוא הציע רעיון מסויים והקולגה שלו דחה אותה על הסף ואמר שזה לא הגיוני או אפשרי.

עד כאן נשמע כמו דיון רגיל על ניסיון למצוא פתרון. אבל בראש של אותו מתאמן הסיפור לא נגמר.

מהר מאוד הקנאה, חוסר הביטחון וההאשמה העצמית עלו בתוכו.

שמעתי אותו מספר לי את זה וזה היה לי כל כך מוכר.

גם אני מקנא, ובכמויות! החל מאנשי רוח מצליחים, מטפלים עשירים, מוסיקאים מוכשרים ומחוזרים, שחקנים בטלוויזיה, דוגמנים באינסטגרם או סתם מישהו שהבטן שלו קצת יותר שטוחה משלי שרץ עכשיו בפארק מולי. כשבחנו את הסיפור שהתלווה לרגשות הקנאה הוא שיתף אותי שהוא מקנא בקולגה שלו כי יש לו ראייה רחבה יותר משלו.


מיד עלה לי הרעיון לנסות לחקור את המחשבה הכביכול "חיובית" הזו כלפי הקולגה.

הצעתי לו שננסה לעשות את העבודה על המחשבה "יש לו ראייה יותר רחבה משלי"

ביקשתי ממנו למקם את עצמו בדמיון באותה סיטואציה בדיוק, אותה שיחה שהתקיימה ביניהם. וביחד בדקנו, האם זה נכון שיש לו ראייה יותר רחבה משלך באותה סיטואציה?


הוא ענה "כן הוא יכל לראות את מה שאני לא הייתי מסוגל לראות"

ואז בדקנו שוב: "אתה יכול לדעת את זה בוודאות? שיש לו ראייה רחבה יותר משלך?"

הוא ענה: "לא, אני לא יכול לדעת בוודאות מה קורה לו בראש עכשיו כשאנחנו מדברים על זה"


המשכנו לשאלה השלישית ובדקנו איך הוא מגיב באותה סיטואציה כשהוא מאמין למחשבה הזו שיש לקולגה שלו ראייה רחבה יותר משלו?

ואז התחלנו לראות ביחד מה קורה לו שם באותו רגע: ספק עצמי, הלקאה, חוסר בטחון, מחשבות מהעבר על כישלונות, מחשבות על העתיד על פיטורין, הגוף מכווץ, הדעת מוסחת והוא יוצא מהעניינים שלו ונכנס לעניינים של הקולגה ושל המציאות עצמה.


אבל הביג וואו הגיע כשבחנו איך הוא מתייחס לעצמו ולאותו קולגה באותה סיטואציה כשהוא מאמין למחשבה הזו? כאן נחשף המשחק המוכר של האגו.

כשהוא האמין למחשבה הזו על הקולגה הוא התייחס לעצמו בביטול, השפלה, הוא הרגיש קטן ולא מסוגל.

ואיך הוא התייחס לקולגה? לפחות בראש שלו? מעבר לקנאה הוא גילה שהייתה שם המון ביקורת כלפיו וניסיון מובהק לחפש את הפגמים שלו עכשיו, לראות איפה הוא לא מוצלח כל כך.


אמרתי לו "עכשיו אפשר לראות את התהליך בצורה ברורה יותר: הוא פסל את הרעיון שלך, הרגשת קטן וחסר יכולות, זה היה קשה לשאת ומיד עברת לתקוף אותו ובעצם לנסות להקטין אותו עכשיו בשביל שאתה תרגיש שהוא שווה לך" 


זה קורה לי המון! הרבה פעמים כשאני מתבוסס ברגשות הקנאה שלי, אני מנסה שלא במודע לחפש פגמים במושא הקנאה שלי ומספר לעצמי שהוא לא הגיע לאן שהוא הגיע ביושר, או שלמרות הכל הוא בטח אומלל.

למה אני עושה את זה? בדיוק כמו שראינו אצל המתאמן שלי, כי אני מרגיש אומלל, קטן ופגום באותו רגע וזה מחייב אותי להקטין ולשפוט את מי שכביכול גרם לי להרגיש ככה, רק כדי שאני ארגיש שאני שווה משהו.


אז בצורה ברורה ראינו שמחשבה הכביכול חיובית אך השוואתית כמו :"יש לו ראייה יותר רחבה משלי" גורמת לנו המון סבל. היא משרתת את הסיפור של האגו שעסוק בהישגיות, הוכחה עצמית והשוואות.


כשהמשכנו להיפוכים, החלק האחרון בתהליך שעשינו יחד, הרווחנו עוד כמה תובנות:

במקום המשפט המקורי יש לו ראייה יותר רחבה משלי – ראינו שההיפוך "יש לי ראייה צרה לגביו" הוא אולי אפילו יותר נכון מהמשפט המקורי.


באותו רגע, כשאני רואה אותו כאדם שיש לו ראייה רחבה יותר משלי, אני בעצם מסתכל עליו בצורה מאוד מצומצמת ומצמצמת, את עצמי. ואז אין פלא שאני מגיב ככה, כל הסיפורים הישנים על השוואתיות ועל 'לא מספיק' עולים ואני במלחמה. 


כשהמשכנו להיפוך השני שיחקנו איתו קצת עד שהגענו למשהו הגיוני: "לחשיבה שלי יש ראייה מצומצמת לגבי עצמי ולגביו". זה חיזק את ההבנה שבאותו ברגע החשיבה שלי היא סיפור על עצמי, היא לא המציאות. היא נקודת מבט מאוד מצומצמת ומצמצמת לגבי ולגביו. 


לבסוף ההיפוך לניגוד: "אין לו ראייה יותר רחבה משלי" עזר לנו לראות שגם הוא בן אדם.

הוא לא כליל השלמות ומהמקום הזה אני יכול רגע להכיל את הרגשות המוכרים והישנים שעלו בי כשהוא פסל את הרעיון שלי ולהיות פתוח ללמוד ממנו ולהתרחב!

איך מתמודדים עם קנאה

אספתי עבורכם כמה דרכים שיעזרו לכם להתמודד עם רגשות הקנאה הכל כך טבעיים שלכם:


  1. היו נוכחים רגע ומודעים שזה מה שעלה בכם עכשיו, קנאה. רצון להיות או להשיג משהו שאתם חשובים שחסר לכם.

  2. קבלו את זה רגע, אל תתווכחו עם מה שעלה בכם. יכול להיות שזה סיפור ישן על כשלון בעבר או על ציפיות שהופנו כלפיכם בעבר שהפכו להיות ציפיות מעצמכם עכשיו.

  3. תרגלו חמלה עצמית. כשאתם מרגישים מוצפים ואומללים, עצרו רגע, הניחו יד על החזה או על הבטן התחתונה, עצמו עיניים והרהרו בהבנה שגם אנשים אחרים מרגישים ככה לפעמים, אתם לא לבד בזה.
    אפילו מושא הקנאה שלכם מרגיש ככה לפעמים, גם הוא בנאדם עם רשימת חסרונות, שאיפות ורצונות, בדיוק כמוכם.

  4. במקום לנסות לשנות את המצב עכשיו ולפעול מתוך אותן רגשות ומחשבות, קחו רגע, שבו עם זה בשקט וצרו לכם את מפת הקנאה.
    מפת הקנאה היא דרך חדשה וייחודית שתהפוך את הדברים שאתם מקנאים בהם לרשימת משאלות.
    אספו לאט לאט את כל הדברים שאתם מאמינים שאתם רוצים להשיג, כאלה שמעוררים בכם קנאה עזה כלפי אחרים.
    צרו מפת דרכים שתעזור לכם לזהות מה חשוב לכם, מה אתם מחפשים להגשים בחיים ולמצוא דרכים להתחיל להתקדם לשם.

    אם נקח לדוגמא את מה שעלה אצל המתאמן שלי, שהוא זיהה שלקולגה שלו יש ראייה רחבה יותר משלו.
    מפת הקנאה שלו מכוונת אותו אל עבר התרחבות, למידה ופתיחות ואפילו רכישת מיומנויות חדשות שיעזרו לו להרחיב את ההבנה שלו בתחומים שחשובים לו.
    השתמשו בקנאה שלכם כמצפן שיכוון אתכם אל עבר חיים משמעותיים יותר.

אולי יעניין אותך לקרוא

מאת אופיר ברנשטם 14 May, 2024
מאמר על שבעה צעדים שבונים הערכה עצמית ובטחון עצמי גבוהים יותר ומאוזנים. במאמר תמצאו כלים כמו זיהוי מחשבות שליליות, חמלה עצמית, חקירה של מחשבות, דירוג מחשבות חוסמות פעולה ותוכנית פעולה. הכלים מבוססים על הקורס הדיגיטלי בשם 7 הצעדים להערכה עצמית
מאת אופיר ברנשטם 05 May, 2024
הימנעות בגלל הערכה עצמית נמוכה גוררים ליותר הימנעות, דיכאון ופגיעה בערך העצמי שלך. איך לצאת מהמעגל האכזרי של ההימנעות וההערכה העצמית הנמוכה במספר צעדים פשוטים.
a woman looking down stuck in shifting sands struggling the get out.
מאת אופיר ברנשטם 18 May, 2023
בסופו של דבר, אנחנו חיים בחברה שמקדשת הישגים, דימוי גוף בלתי אפשרי והצלחות מסחררות. אנחנו רק בני אדם וחשוב לנו להיות אוהבים ומוערכים כמו כל אחד אחר. זה טבעי, אנושי ואנחנו זכאים לזה מלידה. לא כולנו קיבלנו את ההבנה הזאת בילדות וההשוואות החברתיות שאנחנו חשופים אליהם היום רק מעמיקים את הפער. חשוב שנדע להיות ביקורתיים כלפי המסרים התרבותיים האלה כדי שנזכור שהערך העצמי שלנו לא נקבע על המשקל שלנו או הלוק הכי טרנדי או על פי השבחים והביצועים שלנו.

יש לכם שאלה?

Contact Us

Share by: