50% מהמורים בישראל ובארה"ב נוטשים את המקצוע בחמש השנים הראשונות מה שיוצר מחסור במורים שמוביל לירידה באיכות ההוראה ולהנמכת הסטנדרטים.
הסיבה העיקרית לאחוזי הנטישה הגבוהים מהמקצוע קשורים מאוד למצב של שחיקה
תופעת השחיקה היא תופעה מוכרת מאוד ויש לה מחיר חברתי, פיסי וכלכלי.
שחיקה היא תגובה למתח נפשי קבוע שעלול לאפיין את תפקידי ההוראה בישראל וארה"ב.

שלושה מאפיינים עיקריים יש לשחיקה: לתשישות נפשית, ירידה במוטיבציה להגשמה עצמית וניתוק מהמציאות (דה פרסונליזציה).

א. תשישות נפשית היא התופעה העיקרית והיא בעצם החוסר במשאבים נפשיים כתוצאה מעומס רגשי.

ב.דה פרסונליזציה הוא מצב שבו יש תחושת ניכור וניתוק מהסביבה ורגשות שליליים כלפיה.

ג.ירידה במוטיבציה להגשמה עצמית מתבטא בחוסר היכולת להפיק תוצאות רצויות כתוצאה ממחסור במשאבים חיצוניים (פידבק, הערכה) ושל משאבים פנימיים (התלהבות ועניין).

מה גורם לתופעת השחיקה?

נמצא ששחיקה היא מצב תהליכי וכרוני. בשונה מתשישות זמנית או עייפות שיכולים לעבור אחרי מנוחה או שינה טובה, לשחיקה אצל מורים יש גורמים פסיכולוגים וגורמים סביבתיים:



1.   גורמים פסיכולוגיים: לרוב ציפיות לא מוגשמות, תחושה של חוסר אפשרויות להישגיות עצמית, רגישות, שאפתנות, אידיאליזם, מסירות ומוסר עבודה גבוהים.



2.   גורמים סביבתיים: מצבים קשים עם תלמידים או קולגות, חוסר בתמיכה חברתית, מחסור בהזדמנויות לשיתופי פעולה יצירתיים וביקורת פומבית. הכיתות הצפופות, הרעש התמידי, הבירוקרטיה, הגבלת החופש, ירידה בערך המקצוע והשכר הנמוך, תורמים מאוד להיווצרות תופעת השחיקה.



נעשים ניסיונות מצד המערכת להתמודד עם התופעה. שינוי גודל הכיתות, התפתחות בתפקיד והשתלמויות. כל זה יכול להיות אפקטיבי להתמודדות עם התופעה אך לא ממש מיושם מסיבות של מחסור במשאבים כלכליים. 
יחד עם זאת, קיימים כלים נוספים שיכולים להיות מיושמים באופן אישי כמו מיינדפולנס, יוגה, מדיטציה, CBT, פסיכולוגיה חיובית, מדיטציה טרנסנדנטלית. אך ממעט המחקרים שנעשו על האפקטיביות שלהם, לא היה ניתן לקבל תשובה גורפת לגבי היעילות שלהם בהתמודדות עם תופעת השחיקה.

המחקר האחרון, שנערך מטעם אוניברסיטת תל אביב בראשות ד"ר שחר לב ארי (יו"ר העמותה הישראלית לשיטת העבודה), ליה שניידר (כחלק מעבודת התזה שלה) וקרן זפרני (אשר ניהלה וערכה את החלק המעשי), יצא לבדוק את השפעת טכניקת 'העבודה', או בשמה המקצועי IBSR על מדדי השחיקה לאורך תקופה של 12 שבועות שכללה 4.5 שעות שבועיות של אימון ותרגול השיטה על 140 מורים.



IBSR, או 'העבודה' היא אימון באימוץ של משמעות חדשה (reframing) בדומה לטיפולים קוגניטיביים התנהגותיים אחרים. 'העבודה' כוללת זיהוי וחקירה של מחשבות מלחיצות אשר גורמות למתח וסבל. הנחת היסוד מאחורי השיטה, שמשותפת גם לטיפול CBT, היא שהסיבה העיקרית למתח בחיים היא האמונה במחשבה לא מתפקדת.



לעומת זאת, ההבדל העיקרי בין שיטות הטיפול הוא ש'העבודה' מתייחסת למודעות והבנה פנימית לעומת חשיבה רציונלית ומציאת טענות נגד ב CBT. 'העבודה' של ביירון קייטי מתורגלת בכל העולם והיעילות שלה מורגשת במצבים פסיכולוגים רבים כמו: רווחה נפשית, דיכאון, חרדה ועוינות, מתח, סיפוק אישי.

אז מה אומר המחקר בשורה התחתונה? התוצאות הראו שיפור ניכר בשלושת מאפייני השחיקה (תשישות רגשית, מוטיבציה נמוכה ודה פרסונליזציה) המורות דיווחו על שיפור ביכולת הצבת גבולות במגוון מישורים, שיפור יכולת קבלת המציאות, גמישות מחשבתית וגישה חיובית יותר כלפי הסביבה.



לא רק מורים חווים תשישות. אין ספק שמדובר במקצוע שיכול להיות תובעני ולא מתגמל, אך מקצועות נוספים כמו עובדים סוציאלים, מנהלי משאבי אנוש, נותני שירות למיניהם, מלווים תעסוקתיים, ועוד מגוון גדול של מקצועות, נתונים לתופעה דומה בקרב העובדים בהם. תחושות של חוסר מימוש, חוסר מוטיבציה ומחסור בכוחות נפשיים הם הסיבה שאנחנו לא רוצים לקום לעבודה בבוקר, שסביבת העבודה מרגישה לנו עויינת, שהמוטיבציה שלנו לתת שירות או לבצע את התפקיד בצורה טובה, יורדת או לא קיימת,  תחושה שאנחנו מבזבזים את החיים במקום עבודה שהפך להיות עוין וההיפך.



אם אתם חווים חלק מהסימנים האלה, או אם אתם מזהים אותם בצוות שלכם, אולי תוכלו להרוויח מהכרות ושימוש בכלי 'העבודה' (The Work) בארגון שלכם. תוכלו לקבל הרצאה מותאמת אישית אחרי שנעשה שיחה קצרה ונבין מה האתגרים שמעודדים שחיקה בעבודה שלך.