לייצב את המיינד

אחד האתגרים הכי גדולים בכל זה, הוא המיינד שלנו. אולי שמתם לב לזה? באיזו קלות המיינד עובר למצב 'שיפוט' ונהייה מתוסכל מהחדשות או ממצבים מתסכלים אחרים. או אולי הוא נהייה רעב לסוכר שאולי יגרום לו להרגיש יותר טוב עכשיו. זה גם יכול להיות צפייה בטלויזיה, שינה, פייסבוק ואינסטגרם וכל מה חשק אחר שהמיינד שלנו ממציא בדיוק כשאנחנו מנסים לעשות דברים אחרים.

חסר מנוחה, לא שקט וקשה לסיפוק, כמעט כמו לנסות לאלף סוס פרא, המיינד שלנו יכול להיות לא ממושמע וממש מתסכל.

החדשות הטובות הן, שאתם לא לבד! ככה זה בכל מיינד אנושי, זה מה שהוא יודע לעשות. זה חלק מהמצב האנושי ומשהו שמשותף לכולנו.

חדשות טובות נוספות הן, שבמשך אלפי שנים, אנשים חכמים עבדו על דרכים שבהן ניתן 'לאלף' את המיינד האנושי ואת הנטיות שלא משרתות אותנו. מה הם גילו? הם גילו שאנחנו צריכים לאמן את המיינד, ממש כמו שמאלפים סוס פרא. כן, אין פתרון קסם ואין קיצורי דרך. תחשבו שאימון המיינד הוא תהליך של חיווט מחדש של הרגלים חדשים, או התקנה ממושכת של תוכנה חדשה. זה אולי לא יהיה מיידי, אבל זה נותן לנו תחושה של התקדמות ותקווה.

זה מה שעוזר לי בימים כאלו לייצב את המיינד

1.   מדיטציית מיינדפולנס – רבע שעה בבוקר, ישיבה בעיניים עצומות. ריכוז בנשימה תוך כדי שימוש בטכניקת 'התיוג'. אני נותן שם, תג, לפעולת כניסת האוויר ולפעולת היציאה. ככה אני שומר על הריכוז שלי בנשימה בלבד. באותה צורה, כל מחשבה שעולה, רגש או תחושה, אני נותן לה תיוג, שם, וחוזר להתמקד בנשימה.

2.   שיטת 'העבודה' של ביירון קייטי – כשיש לי קונפליקט, תחושה קשה עם אדם אחר. אני מזהה את המחשבה, את הסיפור שיש לי עליו, ועושה על המחשבה את 'העבודה': ארבע שאלות והיפוכי חשיבה שעוזרים לי להתבונן מחדש על אותה סיטואציה מלחיצה ללא השיפוטים שלי. לראות את החשיבה שלי במקום לראות דרכה. האימון הפשוט הזה, לאורך זמן, חיזק אצלי את הגמישות הפסיכולוגית, היכולת להתרכז בהווה, לקבל את המציאות כפי שהיא, להיות ממורכז ויציב גם מול בשורות סוערות.

3.   ספורט – שנים סיפרתי לעצמי שאני 'שונא' ספורט. אני שמח שגם את הסיפור הזה ידעתי לשחרר ונכנסתי לשגרת אימונים שבשבילי היא אימון מנטלי אדיר. לדעת להתבונן בקולות שעולים תוך כדי אימון, לראות את המאבק שמתקיים שם ולסיים את האימון במלואו עם תחושה של הישג, איי דיט איט!

4. מוסיקה – אני יושב עם רגש שעולה, בעיקר עם הוא מטריד וקשה ומנסה לבטא אותו בנגינה. אני רואה שכשאני ניגש ליצירה מהמקום הזה, יוצאים לי דברים יפים, שלא חשבתי שאוכל ליצור. העיסוק ביצירה נותן לי תכלית לאותו הרגע, מחבר אותי להווה ומייצב את המיינד חסר השקט לזמן מה