איך הטכנולוגיה שוחקת את מיומנויות התקשורת שלנו ביום יום
כשעבדתי בתור מנהל פרויקטים ותיקי לקוחות, היתנהלתי מול הרבה לקוחות במקביל כל יום. התקשורת כתובה ודיגיטלית בעיקר. ההתנהלות הזאת רוב הזמן מאוד נוחה לי: האינטראקציה הייתה כביכול מינימלית ויעילה והייתי מפנה לעצמי זמן לשאר המשימות שיש לי לכל לקוח ולקוח.
שלושה סימני קריאה, לא אחד!!!
באחד מהשבועות לקחתי סופ"ש ארוך וטסתי לוינה לסדנא בת יומיים של ביירון קייטי. ביום השני, קיבלתי הודעה מאחת הלקוחות והתחלנו בהתכתבות קצרה. היא שלחה לי חומרים לבלוג שלה ועל הדרך שאלה כמה שאלות על התקדמות הפרויקט. כתבתי לה שאוכל לעשות את כל זה רק בשבוע הבא כי אני בוינה כרגע עסוק בדברים אחרים. היא המשיכה לשלוח עוד מספר חומרים למאמר בבלוג שלה וסיימה במשפט "אני מקווה שיהיה לך זמן!!!" (3 סימני קריאה, לא אחד)
הדבר הראשון שעלה לי בראש כשקראתי את ההודעה הזו "איזו חוצפנית", מקווה שיהיה לי זמן? למה את מתכוונת בדיוק גברת? את חושבת שאת הלקוחה היחידה שלי? מאיפה באת לי עכשיו עם גישת "מגיע לי הכל" הזאת?! הדם עלה לי לראש. במהלך כל הסופ"ש, השיחה הזאת והמחשבות שלי עליה ליוו אותי וצצו מפעם לפעם. בשבוע אחרי, קבענו להיפגש ולהתעדכן פנים מול פנים. אני באתי מוכן ומזומן עם כל מה שאני חושב עליה, עם כל תחושת ה"מגיע לי" שהיא מרשה לעצמה בתקשורת איתי ועם הוכחות שעכשיו יש לי זמן בשבילך.
פנים מול פנים
הגעתי למשרד, המזכירה קיבלה אותי והציעה לי משהו לשתות, הלב שלי פעם וכולי הייתי דרוך ומוכן לשטף של ביקורת על ניהול הזמן שלי בפרויקט. לבסוף נכנסתי למשרד והפגישה החלה. במילה אחת: נבוך. הרגשתי כל כך נבוך כי האדם שישב מולי, דיבר בכל כך הרבה אדיבות, סבלנות ורוך. לא הוזכר בכלל נושא הזמן שלי והנסיעה שלי או הניהול של הפרויקט. היא הייתה עניינית, נעימה, חברותית ופשוט עצמה.
שאלתי את עצמי, מה קרה כאן? איך היא היא שינתה את פניה מאותה התכתבות טעונה בווטסאפ? התחיל להתחוור לי מה קרה לי שם ומה עדיין קורה כשאני מנסה לנחש את הטון והכוונות של האדם מהצד השני של ההתכתבות. כשאני מתכתב בווטאסאפ, לא משנה עם מי, אני לא יכול לחוש אותה או להתסכל לה בעיניים, לא יכול לקרוא את שפת הגוף שלה. כל מה שנשאר הוא בעצם הפרשנות שלי עליה. אני נותר עם מחשבות שלי עליה ועל הטון שלה, הכוונות שמאחורי המילים שלה לכאורה והנסיון לנחש מה עובר לה בראש.
כשאני משליך את המחשבות שלי על ההתכתבות
הבנתי שהסיבה שאנחנו נוטים להתווכח יותר בווטסאפ, להיעלב ולהיפגע יותר, היא כי אנחנו משליכים את המחשבות שלנו על המילים שאנחנו קוראים ועל האדם שמאחוריהן. אם המילים האלה תפסו אותי ביום פחות טוב, הפרשנות שלי תהיה פחות טובה ויווצרו חיכוחים. באותה סיטואציה עם הלקוחה, אם הייתי שואל את עצמי את השאלה: האם אני יכול לדעת בוודאות שזאת הכוונה שלה, כנראה שהתשובה הייתה, לא, אני לא יכול לדעת את זה בוודאות.
טכנולוגיה יכולה להיות דבר מבורך, אנחנו מוקפים בפתרונות שעושים את החיים שלנו מעט או הרבה יותר קלים. אבל משהו בתקשורת הבינאישית שלנו, הזוגית והחברתית שלנו, מאבד את זה כשאנחנו נותרים עם המחשבות שלנו מול המסך ושוכחים להסתכל אחד לשני בעיניים. הווטסאפ הוא לא הבעיה, אלא השימוש בו. אני מנסה להשכיל את עצמי ולאמן את עצמי להשתמש בטכנולוגיה בצורה שתשרת אותי באמת ועדיין תשאיר אותי קרוב למה שבאמת חשוב בחיים, מגע אנושי.
אימון בתקשורת בינאישית
בפעם הבאה שאתם תופסים את עצמכם מנסים לנחש מה הצד השני חושב ומה עומד מאחורי המילים בהתכתבות, קחו נשימה, תעצרו ושתאלו את עצמכם: אני יכול.ה לדעת בוודאות שזאת הייתה הכוונה? אם התשובה היא "כן, אבל" אז זה כנראה כבר לא כל כך ודאי והתשובה היא פשוט: לא.
שיחת ייעוץ ללא עלות
בשיחה ניצור מפה של מה שהכי חשוב לך לפתור ונגלה פתרונות אפשריים
כדי להחזיר את הבטחון והוודאות בחיים.
אולי יעניין אותך לקרוא
