לא היה פשוט לשרוד פה - המוח הקדמוני
בעומק הג'ונגל הרגשי שלנו, מסתתרת מערכת הפעלה עתיקה. מערכת שהתפתחה במשך מאות אלפי שנים כדי לעזור לנו לשרוד בעולם מלא בסכנות. לכולנו יש אותה והיא באה לידי ביטוי בכמה דרכים עיקריות: 1. דאגה לעתיד 2. חרטה וניתוח העבר 3. תאווה לכסף ורכוש 4. השוואות חברתיות 5. חרדה מהעתיד ותרחישים רעים בעתיד. אבותינו הקדמונים שפעלו ככה - שרדו יותר, התרבו והעבירו לנו בירושה את כל היכולות האלה.
אנחנו בעצם מסתובבים עם מוח קדמון שמגיב בדיוק כפי שהוא אמור למה שאנחנו מגדירים, סכנות.
אבל מה קורה בג'ונגל המודרני?
היום, רובנו לא צריכים לדאוג מטורפים אמיתיים. הסכנות שלנו מאוד השתנו. העולם יחסית (כמובן לא 100%) בטוח יותר מאי פעם עבור רובנו. ככל שעלינו בסולם הצרכים של מאסלו, התחלנו להתמודד עם אתגרים חדשים - אתגרים של הנפש. רגשות ומחשבות קשים שלוכדים אותנו.
הג'ונגל המודרני מגיע עם חוקים משלו. התרבות שלנו מכתיבה לנו איך להרגיש, איך להיראות, כמה להשיג. תחשבו על פרסומת לקוקה קולה - אי פעם ראיתם בה מישהו עצוב? המסר ברור: קנה את המוצר הזה, ותרגיש טוב. זו לא רק קולה, זו כל תרבות הצריכה שלנו. על זה הכלכלה בנויה.
*ההוכחה הכי טובה לזה היא שידוע שיש יצרניות ענק שבונות על העובדה שהמוצר שלהם לא יחזיק יותר מדי זמן. הטענה שלהם דרך אגב, היא שאם המוצרים שלהם יחזיקו שנים רבות, הכלכלה תיעצר, לא יהיו מכירות.
רק ב 2015
יצא חוק באיחוד האירופאי שמחייב את היצרן לכתוב תאריך שמייצג את אורך החיים של המוצר בנסיון למנוע פסולת אלקטרונית ולהציב סטנדרט יצור יותר גבוה.
למה זה הופך לבעיה - המלכודת הרגשית המודרנית
ככה לאט לאט, התחלנו להתייחס לרגשות ולמחשבות הקשים שלנו כאל אויבים. כאילו שאנחנו אמורים להרגיש טוב כל הזמן. לקנות דירה, להוריד במשקל, לקבל לייקים, לאהוב את עצמנו ללא תנאי. בקיצור - להיות מאושרים תמיד.
אבל זו טעות גדולה. החיים, מטבעם, מביאים איתם מגוון רחב של חוויות ורגשות. זה לא רק טבעי, זה הכרחי. הכאב והקושי הם עדות לכך שיש לנו דברים שאכפת לנו מהם. חיים ללא כאב הם חיים ללא משמעות, ללא דופק.
פיתחנו העדפה שהולידה השתוקקות ודחייה. אני מדמיין את זה כמו תוספת של 50% סבל למה שכבר קיים מלכתחילה. לא מספיק שכואב לי עכשיו, אני גם עצוב או מתוסכל מזה ועכשיו אני עם תוספת רגשות שלא היו שם קודם, שהם תוצאה של העדפה לא להרגיש את זה, לדחות ולהימנע מזה.
בשביל לעשות את זה, אנחנו מפתחים דרכי התמודדות שנראות לנו הגיוניות: הימנעות ממצבים מלחיצים, שימוש באלכוהול או סמים, אכילת יתר, צפייה אובססיבית בטלוויזיה, גלילה אינסופית בטלפון. כל אלה הם ניסיונות לברוח מהרגשות הקשים.
אבל מה שאנחנו לא מבינים הוא שההימנעות הזו רק מחמירה את המצב. כשאנחנו בורחים מרגש או מחשבה, אנחנו מאותתים למוח שלנו שהם מסוכנים. בפעם הבאה שנחווה אותן, הפחד שלנו יהיה גדול יותר מה שיגביר את הסיכוי שנמנע שוב וניכנס למלכודת אכזרית של חרדה והימנעות שמזינה את עצמה ומפוררת את החוסן הרגשי שלנו בחיים.
הפתרון בדרך כלל הפוך ממה שחשבנו: קבלה
הפתרון טמון בשינוי הגישה שלנו כלפי הרגשות והמחשבות שלנו.
במקום לנסות להיפטר מהם, אנחנו יכולים ללמוד לקבל אותם. להבין שהם חלק טבעי ונורמלי מהחיים.
יש המון כלים ואימונים מנטליים שיכולים לעזור בשינוי הזה. תרגילים כמו מיינדפולנס מעשי, חקירה של מחשבות, אימון שריר ההתבוננות, תרגול קבלה, חמלה עצמית, חיבור לערכים ופעולה מקרבת. הם תומכים ועוזרים לנו לנווט בג'ונגל הרגשי הזה ולהתבונן אחרת על הבעיות שלנו.
כשמתחילים להתבונן על הבעיות שלנו מנקודות מבט שונות, משהו מעניין קורה. החוויה שלנו מתחילה להשתנות. אנחנו מפתחים גמישות רגשית - יותר יכולת להתמודד עם מצבים משתנים מבלי להישבר.
זה לא אומר שהכאב נעלם. אבל במקום להיות מוצפים על ידו, אנחנו לומדים לשחות איתו. אנחנו מפתחים חוסן נפשי שמאפשר לנו להתמודד עם שינויים בלתי צפויים ולא לפחד מאף רגש או מחשבה.
למה זה טוב לי: היתרונות של גמישות רגשית
זה מאפשר לפתח יותר אמון פנימי במקום להסתגר בבקתה ביער, מוגנים מכל סכנה. לומדים לנווט בג'ונגל.
זאת גישה שמזמינה למידה והתרחבות. במקום לכבות שריפות רגשיות, לומדים לרקוד עם הלהבות.
זה המפתח להתמודדות בריאה עם הג'ונגל הרגשי שלנו. לא להילחם במערכת ההפעלה העתיקה שלנו, אלא ללמוד לעבוד איתה. להבין שהפחדים והדאגות שלנו הם לא האויב, אלא כלים שיכולים לעזור לנו לנווט בעולם מורכב, משתנה ולא צפוי.
בסופו של דבר, כשהמטרה היא לא להרגיש טוב כל הזמן, אפשר לפנות זמן, אנרגיה ומשאבים אל עבר המטרה חיים מלאים ומשמעותיים, על כל הטוב והרע שבהם.
לסיכום
כשרוצים להבין יותר מאיפה נובעות ההתנהגויות ההרסניות שלנו, מגיעים למסקנה שהם פשוט דרכי התמודדות לא יעילות עם רגשות ומחשבות קשים. דרך הפעולה ההרסנית הכי בולטת ובעלת הכי הרבה השפעה היא ההימנעות. זה כלי מאוד נפוץ וגם מאוד הגיוני למערכת ההפעלה הלוגית שלנו.
על ההבנה הזו מתבססת תרפיית קבלה ומחוייבות - טיפול קוגניטיבי התנהגותי מבוסס מיינדפולנס, הגל השלישי של הטיפול ההתנהגותי. זו תרפיה מבוססת מחקר, יותר מ 3000 מחקרים שמוכיחים את היעילות שלה בטיפול בבעיות נפשיות שונות ומגוונות. לרוב, המסקנה העיקרית היא שהבעיות מתחילות כשלא מוכנים להתמודד עם רגשות ומחשבות ותחושות גוף ומתחילים להיאבק בהם.
חשבו על רגש קשה שחוויתם לאחרונה.
איך זה היה מרגיש אם הייתם מקבלים אותו במקום להיאבק בהמשך למה שקראתם כאן?
שיחת ייעוץ ללא עלות
בשיחה ניצור מפה של מה שהכי חשוב לך לפתור ונגלה פתרונות אפשריים
כדי להחזיר את הבטחון והוודאות בחיים.
אולי יעניין אותך לקרוא
