דפוסי היקשרות

דפוסי היקשרות היא הדרך שבא אנחנו מגיבים ופועלים במערכות יחסים רומנטיות.

הם לקוחים מתאוריית ההיקשרות שנוצרה ע"י ג'ון בולבי בשנות בין שנות ה 70-80.

ג'ון בחן את התגובות של תינוקות לאמהות שלהם במצבים שונים וביסס

תאורייה שבאה לבחון את הדרך שבה אותם תינוקות מתקשרים ומתנהגים

במערכות היחסים הבוגרות שלהם.

הוא מבחין ב 3 דפוסים עיקריים:

דפוס היקשרות חרדתי, נמנע ובטוח.

כל דפוס הוא למעשה תגובה טבעית למצוקה של התינוק.

כשהתינוק לא מקבל מענה לצרכים הרגשיים שלו נוצר מתח במערכת העצבים שלו.

הוא יבכה ויצרח עד שיקבל מענה ועזרה בלהירגע.

(תינוקות לא אמורים להרגיע את עצמם, הם פשוט לא יכולים)

דפוס חרדתי

אם התינוק לא קיבל מענה ראוי או גדל בסביבה מאוד מתוחה,

זה עלול להשאיר את מערכת העצבים שלו בסטרס והוא יאלץ לוודא כל הזמן

שיש לו מענה ראוי. הוא יבכה הרבה, יתנהג בצורות שמעוררות תשומת לב ויעשה

הכל עד שיקבל מענה.

בתור אדם בוגר, הוא ילמד להבין שהעולם לא בטוח,
הוא לא רצוי ושעלולים לעזוב אותו בכל רגע.

בשביל לקרב את הפרטנר הוא "יפעיל" אותו בתנהגויות

מתריסות ואובססיביות עד שירגע.

דפוס נמנע

אם התינוק לא קיבל מענה ולא הצליח להירגע הוא עלול לפתח

דפוס שמכבה את המצוקה שלו כדי להדחיק אותה.

בתור אדם בוגר הוא יגדל להאמין שהעולם תמיד ידרוש ממנו להרגיש יותר ממה שהוא מסוגל

ושעדיף להסתדר לבד. הוא ישים עצמאות רגשית בראש סדר העדיפויות.

בשביל להרחיק את הפרטנר הוא "יכבה" אותו בעזרת מחשבות

שיפוטיות, ביקורת, השוואות ומחשבות על האקסים.

דפוס בטוח

תינוק שגדל בסביבה שידעה לספק לו מענה ראוי לכל הצרכים שלו ולימדה אותו

שהוא ראוי ואהוב ושהעולם בטוח.

בתור אדם בוגר הוא יגדל להיות דמות בטוחה ויציבה במערכות יחסים,

לא חובב דרמות וקצת "משעמם" לדפוסים האחרים

*קיים דפוס נוסף בשם חרדתי\נמנע שהוא נדיר יותר

אך משלב בין שני הדפוסים הלא מאורגנים (חרדתי ונמנע)

ענו על השאלות ונסו לבחון את מערכות היחסים שלכם בהווה ובעבר.

היו אותנטיים והשקיעו קצת חשיבה כדי לבחון האם המשפטים האלה נכונים לגביכם או לא